יום ראשון, 23 בדצמבר 2018

עו"ד נועם קוריס – על משטרת ישראל, וואלה תקשורת ולקוחות מסויימים

עו"ד נועם קוריס –  על משטרת ישראל, וואלה תקשורת ולקוחות מסויימים

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

השבוע פנה אלי לקוח קבוע שלי והתייעץ איתי לגבי איזה עניין, הוא אמר לי שהוא "רוצה לוודא" שמותר לו לעשות איזה משהו שלדבריו "כולם עושים".

לאור חיסיון של יעוץ עו"ד לקוח, בואו נאמר, שהוא התייעץ איתי לגבי סוג של פרסום באינטרנט, ולא אכנס כאן יותר לעומקו של יעוץ, רק אציין שמייד הסברתי לו את האיסור, ואחרי שניסה להתעקש גם שלחתי לו בווטסאף, גם את נוסח החוק הרלוונטי.

תקשיבו, זה עדיין לא שכנע אותו, הוא התקשר אלי ונתן לי דוגמאות של אחרים שמפרסמים בצורה שבה הוא רוצה לפרסם, לדבריו.

הוא אפילו שלח לי בווטסאף, פרסום קצת דומה למה שהוא תיאר, של מישהו אחר.

בכל מקרה, ההתעקשות שלו פתאום הזכירה לי לקוח אחר, שבשנת 2005 הפעיל את אחד מאתרי האינטרנט הגדולים והמובילים בישראל וביקש "רק לוודא" איתי, שגם לו מותר לפרסם הימורים בחו"ל, כמו בוואלה, נענע ו MSN.

אז דרך אגב, באמת בכל האתרים הגדולים היו המון פרסומים ובאנרים שהובילו לאתרי הימורים גדולים בחו"ל, בעיקר בארה"ב.
אז מכוון שלא הכרתי היטב את התחום, עשיתי קצת בדיקות של החוקים השונים, וראיתי שחוק העונשין, בסעיף 224 וב סעיף 227, שאומר כך:
 "השתתפות בעריכת הגרלות והימורים
227. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו  מאסר שנה אחת כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(33)."
אוסרים על פרסום הימורים בישראל, למיטב הבנתי ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של הימורים אלו, זה גם מה ששלחתי לו.

אני זוכר שהוא ממש התאכזב, אולי הוא אפילו כעס, לאתרים כמו וואלה, נענע, MSN היה כבר אז יעוץ משפטי מהמשרדים הנחשבים בישראל. "איך הם מפרסמים?" הוא הקשה אלי.

"אתה עו"ד, תעשה שגם אני אוכל לפרסם כמוהם!"

זה היה מאוד מתסכל, הרי לאתרי הענק האלו, שבבעלות מיקרסופט וואלה תקשורת ונענע יש יועצים משפטיים ידועים, והנחתי שמפעילי האתרים התייעצו עימם, ואפילו הלקוח שלי התעקש ושאל אותי, מה הבעיה "לשעות כמו כולם", ורק אני לא מצאתי איך לאפשר ללקוח שלי לפעול לפי שאיפותיו העיסקיות, ובמסגרת החוק.

אני זוכר שחפרתי וחפרתי וממש ניסיתי למצוא פתרון חוקי ואז פתאום אחרי כמה ימים הלקוח שלח לי סמס עם המילה "תודה!" ועוד כתבה על כך שמשטרת ישראל פשטה על משרדי וואלה, וחקרה חשודים, ותפסה חומרים- והכל בגלל פרסום הימורים לא חוקיים ובדיוק אותם הבאנרים.

אחרי זמן קצר גם פורסם, שהמשטרה פשטה על משרדי נענע, MSN, וספורט און ליין. הנה זה עדיין מופיע כאן:

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1067681
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3194450,00.html

אז לא עקבתי אחר כך על הפרשה של ההימורים בוואלה, ולא בדקתי האם העמידו מישהו לדין בעניין, אבל אין לי ספק שהיום כבר אף אתר גדול לא מפרסם הימורים בצורה לא חוקית.

עכשיו מה שנשאר לי זה לחזור שוב אל הלקוח שלי מעכשיו, ולהסביר לו את דעתי על "כולם עושים" ו"כמו כולם".


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, וואלה, הימורים, משטרת ישראל, כמו כולם

יום חמישי, 15 בנובמבר 2018

נדחתה העתירה נגד עו"ד אפי נוה


נדחתה העתירה נגד עו"ד אפי נוה
בהתאם להחלטת בית המשפט העליון בשבתו שבית המשפט הגבוה לצדק, נדחתה עתירה של התנועה לאיכות השלטון. המשיב 2 הוא אחד מנציגיה של לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים (להלן: הוועדה) לפי סעיף 4(ב) לחוק-יסוד: השפיטה. לפי הנטען בעתירה, הוא נחשד בביצוע עבירות שעיקרן סיוע למי שנסעה איתו לחוץ לארץ, לצאת מישראל בלא מעבר בביקורת הדרכונים. ביום 28.10.2018, הודיע פרקליט המדינה למשיב 2 כי נשקלת העמדתו לדין בעבירות קשירת קשר לעוון, יציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא. ההעמדה לדין כפופה לשימוע. עוד קודם לכן, ביום 18.10.2018, הגישה העותרת עתירה זו. היא ביקשה להורות למשיבה 1 להעביר את המשיב 2 מכהונתו בוועדה, ולחלופין להשעות אותו מכהונתו בה. עוד ביקשה העותרת להורות למשיבה 3 להעביר את המשיב 2 מכהונתו בוועדה ולמנות נציג תחתיו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

בתגובותיהם המקדמיות ביקשו המשיבים לדחות את העתירה. הם ציינו כי עד לסוף שנה זו קבועה לוועדה ישיבה אחת, ביום 23.11.2018, וכי המשיב 2 הודיע שאם הוא יהיה נתון בחקירה במועד זה, הוא לא ישתתף בישיבת הוועדה. המשיב 2 שב בתגובתו המקדמית על הודעתו כי לא ישתתף בדיוני הוועדה עד שהגורמים המוסמכים יכריעו בעניינו, וציין שישקול את עמדתו עם התבהרות המצב המשפטי בעניינו. המשיבים ביקשו לדחות את העתירה מחמת אי מיצוי הליכים, מחמת שהתייתרה והדיון בה תיאורטי, מחמת עילות סף נוספות ולגופה.

לאחר ששופטי בג"צ עיינו בעתירה, בהודעת עדכון מטעם העותרת ובתגובות המקדמיות שהגישו המשיבים, מצא ההרכב כי דין העתירה להידחות הן בשל אי מיצוי הליכים, הן בהעדר עילה להתערבות שיפוטית בנקודת הזמן הנוכחית. אין חולק על חשיבותה של הוועדה ועל הצורך להבטיח את טוהר הליך הבחירה של שופטים. בעתירה זו לא נדרש בג"צ לדון בשאלות באשר לכשירות של חשודים בפלילים לכהן בה. הודעת המשיב 2, די בה בשלב זה כדי להשיג את התוצאה המעשית שהעותרת מבקשת: בישיבות הוועדה לא ישתתף גורם שחשוד בביצוע עבירות. כעת יש לאפשר לגורמים המוסמכים להשלים את הליך קבלת ההחלטות – כל אחד בתחומו שלו. כאמור, למשיב 2 ניתנו 30 יום להשמיע טענות בכתב לפני פרקליטות המדינה. לאחר שיעשה כן ותתקבל החלטה בעניינו, תהא לכך השפעה על התשתית הצריכה לעניין המשך כהונתו בוועדה. על יסוד התשתית שתתגבש יוכלו הגורמים המעורבים להידרש לקבלת החלטות נוספות. בהינתן ההחלטות שיתקבלו ואם תהא עילה לכך תוכל העותרת למצות הליכים גם לפני המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין – שהיא הגורם הבוחר את נציגי הלשכה בוועדה. כאן גם המקום להעיר כי העותרת לא ראתה לפנות למועצה הארצית לפני הגשת העתירה, ודי היה בטעם זה, כשלעצמו, כדי להביא לדחיית העתירה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 3 באוקטובר 2018

נהג ללא רישיון נהיגה וירצה מאסר בפועל


נהג ללא רישיון נהיגה וירצה מאסר בפועל
בית המשפט העליון אישר בימים אלו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והורה כי נהג שנהג ללא רישיון נהיגה ירצה מאסר בפועל.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


במסגרת הבקשה מתבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' ליפשיץ), מיום 30.1.2017 בעפ"ת 39164-12-16, בגדרו התקבל ערעורה של המשיבה על קולת העונש שגזר בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופטת כ' פאר גינת), מיום 17.11.2016 בפל"א 7366-02-16, כך שעונשו של המבקש הוחמר והושתו עליו 7 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת עונש מאסר מותנה בן 7 חודשים (שהושת בתאריך 11.1.2015 במסגרת פל"א 7809-09-14 (להלן: הרשעתו הקודמת)), מתוכם 3 חודשים בחופף, היינו 11 חודשים מאסר בפועל; 40 חודשי פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה; 10 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים; קנס בסך של 2,000 ש"ח.  

ביום 21.2.2016 הוגש לבית משפט השלום לתעבורה כתב אישום נגד המבקש, המייחס לו עבירות של נהיגה בפסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה); נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2א' לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודה. על פי עובדות כתב האישום, ביום 18.2.2016 נהג המבקש בשעות אחר הצהריים ברחוב שדרות סיני בחיפה, וזאת כאשר הוא פסול מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה בעקבות הרשעתו הקודמת. בנוסף נטען כי רישיונו של המבקש פקע כבר בשנת 2001 וכי הוא נהג ללא תעודת ביטוח כדין. העבירות שיוחסו למבקש נעברו בעת שריצה עבודות שירות שהושתו עליו בגדר הרשעתו הקודמת.

ביום 8.4.2016 הורשע המבקש על פי הודאתו בבית משפט השלום לתעבורה. נוכח העובדה שעונש מאסר על תנאי היה תלוי מעל ראשו בגין הרשעתו הקודמת, בית המשפט הורה כי שירות המבחן יגיש תסקיר בעניינו טרם שייגזר דינו. ביום 6.10.2016 הוגש התסקיר במסגרתו נמסר כי המבקש בן 52 ובעל נסיבות משפחתיות מורכבות. הוא נוטה להתנהגות אימפולסיבית, מתקשה לשמור על איפוק במצבים שונים ואינו מפנים את השלכות התנהגותו על סביבתו. למבקש עבר תעבורתי מכביד והוא ריצה בעבר עונש מאסר בגין עבירות אלימות אשר במהלכו למד קרוא וכתוב ועבר הליך טיפולי בנושא אלימות. שירות המבחן התרשם כי המבקש לוקח אחריות לביצוע העבירה ומביע צער וחרטה על מעשיו. הוא מסר לשירות המבחן כי הוא מעוניין להמשיך ולהשתקם, וכי שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח עלולה לפגוע בסיכוייו לעשות כן. להתרשמות שירות המבחן, ללא הליך טיפולי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פורצת גבולות בעתיד. על כן הומלץ להימנע מהטלת מאסר בפועל בעניינו. כן הומלץ על הארכת המאסר המותנה, הטלת צו מבחן למשך שנה, שילובו במערך טיפולי והטלת צו שירות לתועלת הציבור.

גזר דינו של המבקש ניתן ביום 17.11.2016, במסגרתו נקבע כי מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע, נע בין מאסר בפועל של 15 ימים ופסילה בת 6 חודשים, לבין מאסר בפועל של 18 חודשים ופסילה בת 60 חודשים. בתוך כך, נקבע כי חרף עברו הפלילי והתעבורתי המכביד, חומרת העבירות בהן הורשע והתנהגותו ה"משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט", בנסיבות העניין יש לתת משקל לנסיבותיו האישיות ולכך שהודה ולקח אחריות על מעשיו וליתן עדיפות לאינטרס השיקומי. לפיכך, בית המשפט אימץ חלק ניכר מהמלצותיו של שירות המבחן וגזר עליו את העונשים הבאים: הארכת המאסר המותנה שהושת עליו במסגרת הרשעתו הקודמת; צו מבחן למשך 24 חודשים; צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 400 שעות; 40 חודשי פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה; פסילה מותנית; קנס בסך של 2,000 ש"ח.

ביום 19.12.2016 ערערה המשיבה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי. במסגרת ערעורה טענה המשיבה כי שגה בית משפט השלום בכך שחרג לקולא ממתחם העונש ההולם, כמו גם בכך שלא הפעיל את העונש המותנה שהיה תלוי ועומד נגד המבקש. נטען כי למבקש עבר פלילי ותעבורתי כבד וכי הוא שב ומפגין זלזול בוטה בשלטון החוק תוך סיכון המשתמשים בדרך. זאת ועוד, התסקיר בעניינו לא היה תסקיר חיובי ולא ניתנה כל אינדיקציה להיתכנות כי הוא אכן ישנה את דרכיו, פרט להצהרתו כי יעשה כן. מנגד טען המבקש כי לא בכדי בחר בית משפט השלום לאמץ את האפיק השיקומי בענייננו. הוא שב על נסיבותיו האישיות ועל נכונותו להשתקם בגינן יש להשאיר את גזר הדין על כנו.

ביום 30.1.2017 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של המשיבה והשית על המבקש את העונשים המנויים לעיל. במסגרת פסק הדין נקבע, בין היתר, כי:

"אין מדובר בעבירה שנעשתה ב'היסח הדעת' או ללא מחשבה ותכנון מוקדם. מפתחות הרכב לא 'נחתו' לידיו של המשיב 'כך סתם' וכך גם האפשרות לעשות שימוש ברכב שבו נהג בעת האירוע. מדובר אם כן בעבריין תנועה סדרתי אשר שב ומפר ברגל גסה את הוראות החוק במודע וכאשר תלוי ועומד מעל ראשו מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים."

בית המשפט הוסיף וקבע כי נוכח עברו התעבורתי ועברו הפלילי של המבקש, לא היה מקום להליכה כה משמעותית לקראתו, כשם שעשה בית משפט השלום. זאת בדגש על כך שהתסקיר שהוגש בעניינו מעיד על היותו אדם אימפולסיבי, המתקשה להפעיל שיקול דעת ואיננו מכבד סנקציות פליליות. בית המשפט הוסיף בהערת אגב כי באחת מהרשעותיו הקודמות (תת"ע 9851-05-15) המבקש הורשע בנהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, על אף שבאותו עניין היה מקום להרשיעו אף בעבירה של נהיגה בזמן פסילה. עוד נקבע כי אין כל מניעה ליישם את המלצת שירות המבחן באשר לשילובו בהליך שיקומי, אך זאת בין כותלי בית הסוהר. פסק דין זה הוליד את הבקשה שלפנַי.

בערעור שנדון בימים אלו בבית המשפט העליון, טען המבקש שבית המשפט המחוזי שגה עת הביא בין מכלול שיקוליו גם את העובדה שבמסגרת אחת מהרשעותיו הקודמות היה מקום להעמידו לדין גם בעבירה של נהיגה בפסילה, מלבד העבירה של נהיגה ללא רישיון בתוקף בה הועמד לדין במסגרתו. בנוסף, היה על בית המשפט להורות לשירות המבחן להכין תסקיר משלים בעניינו, במסגרתו יתייחס להתקדמות ההליך הטיפולי בו החל. בית המשפט גם לא נתן משקל מספק לנסיבותיו האישיות, ובכללן, היותו אב לעשרה ונסיבותיו המשפחתיות הקשות, כמו גם לטענתו, לפיה ביצע את העבירות המיוחסות לו בעת שאחד מבניו אושפז, ובהיותו נתון בעיצומה של סערת רגשות. כן היה על בית המשפט המחוזי להעניק משקל משמעותי יותר להמלצת שירות המבחן בעניינו. המבקש הוסיף וטען כי טרם ניתן פסק הדין מושא הערעור, הוא החל בביצוע צו השירות לתועלת הציבור שהושת עליו ועל כן, בית המשפט לא היה מוסמך להשית עליו מאסר בפועל.

המדינה טענה מנגד, כי דין הבקשה להידחות באשר היא עוסקת כל כולה בעניינו הפרטני של המבקש ואינה מעלה שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות ציבורית. העונש שהושת על המבקש ניתן לאחר שבית המשפט המחוזי שקל את כלל הנסיבות הנדרשות לעניין, לרבות נסיבותיו האישיות, והוא מצוי בתוך מתחם הענישה שקבע בית משפט השלום. המשיבה גם הפנתה לגיליון ההרשעות של המבקש והוסיפה כי העבירות בוצעו בעוד עונש מאסר מותנה מרחף מעל ראשו של המבקש ובעת שטרם סיים את ביצוען של עבודות שירות שהושתו עליו במסגרת ההרשעה הקודמת.

בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע שיישום העקרונות המפורטים מלמד כי הבקשה הנוכחית אינה נמנית על אותם מקרים חריגים המצדיקים מתן רשות ערעור, שכן טענותיו של המבקש אינן חורגות מעניינו הקונקרטי. יתר על כן, איני סבור כי נגרם למבקש עיוות דין או כי קיימים שיקולי צדק המצדיקים את קיומו של הליך שיפוטי נוסף. בענייננו, העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממדיניות הענישה הנהוגה והמקובלת במקרים כגון אלה (ראו למשל: רע"פ 280/16 ‏רדיע נ' מדינת ישראל (19.1.2016); רע"פ 2588/16 שלבאיה נ' מדינת ישראל (19.9.2016)). די בכך אפוא כדי לדחות את הבקשה.

למעלה מן הצורך ציין בית המשפט העליון, כי גם לגופם של דברים, דין הבקשה להידחות. ולא נפל פגם בכך שבית המשפט המחוזי בחר שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן בעניינו של המבקש. תסקיר שירות המבחן משמש כלי עזר חשוב בידי בית המשפט ומסייע לו לעמוד על נסיבותיו האישיות של הנאשם ועל סיכויי שיקומו. עם זאת, התסקיר מהווה המלצה בלבד ואינו מחייב את בית המשפט, אשר בוחן מגוון שיקולים רחב יותר מזה ששוקל שירות המבחן בהמלצתו (רע"פ 1756/16 ימיני נ' מדינת ישראל (16.3.2016); ע"פ 1170/15 פלוני נ' מדינת ישראל (11.1.2016); רע"פ 459/17 אבו נג'מה נ' מדינת ישראל (23.1.2017)).

זאת ועוד, קבע בית המשפט העליון, שאין לקבל את טענתו של המבקש באשר למשקל שניתן, לטענתו, לעמדה שהביע בית המשפט המחוזי לפיה באחת מהרשעותיו הקודמות היה מקום להרשיעו בעבירה של נהיגה בפסילה, חלף עבירה של נהיגה ללא רישיון בה הורשע בפועל. ראשית משום שהדברים האמורים נאמרו בהערת אגב בלבד. שנית, עברו הפלילי של המבקש (הכולל 7 הרשעות קודמות אשר בגין חלקן ריצה מאסר מאחורי סורג ובריח) כמו גם עברו התעבורתי (הכולל 9 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה, מתוכן 6 הרשעות בגין נהיגה ללא רישיון תקף או נהיגה בזמן פסילה) מכביד עד מאוד ומעיד על דפוס עברייני חוזר, והתוצאה הראויה אליה הגיע בית המשפט המחוזי לא הושפעה כלל מהבעת העמדה לגבי אותו ההליך האמור. עוד ראוי לציין, כי העבירות שיוחסו למבקש בכתב האישום מושא הבקשה שלפנַי, נעברו עת שהמבקש טרם סיים את ריצוין של עבודות השירות שהוטלו עליו במסגרת הרשעתו הקודמת, ובעת שעונש מאסר מותנה מרחף מעל ראשו. כל אלו מעידים על זלזול רב בחוק מצד המבקש ועל היעדר נכונות לתקן את דרכיו.

בית המשפט העליון גם לא מצא ממש בטענתו של המבקש לפיה החל בריצוי עונש צו השירות לתועלת הציבור שהושת עליו, ועל כן לבית המשפט המחוזי לא הייתה סמכות להמיר את עונשו לעונש מאסר בפועל. טענה זו נדונה ונדחתה באריכות בפסק דינו של בית מהשפט המחוזי. יתרה מכך, סעיף 213(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע באופן מפורש כי רשאי בית משפט של ערעור להטיל על נאשם כל עונש שהערכאה הקודמת הייתה מוסמכת להטיל, בין אם הוא החל לשאת בעונש שהטילה עליו הערכאה הקודמת או סיים לשאתו, ובין אם לאו. על כן, אין מקום לטענה כי בית המשפט המחוזי פעל שלא בסמכות.
בסופו של יום, בית המשפט העליון דחה את הערעור והורה לקיים את עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שלישי, 21 באוגוסט 2018

האם אפשר לשנות את מיקום הדיון בבית המשפט לתעבורה ?


האם אפשר לשנות את מיקום הדיון בבית המשפט לתעבורה ?
בית המשפט העליון, כבוד השופט א. שטיין, הכריע בימים אלו בבקשתו של אב שביתו ביצעה עבירת תנועה עם רכבו, להעביר את מיקום הדיון בעבירת התנועה מבית המשפט בנצרת לבית המשפט בירושלים, הסמוך למגורי האב וביתו.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

ההחלטה במסגרת הבקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984,  להעברת מקום דיון בתיק משטרה מספר 12882-05-18 מבית משפט השלום לתעבורה נצרת עלית לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים התקבלה על ידי בית המשפט העליון.

בית משפט השלום ירושלים הינו קרוב למקום מגורי המבקש (מעלה אדומים) וכן למקום מגוריה של בתו, הגב' חנה בן חמו (ירושלים), שלדבריו ביצעה את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום כאשר היא נהגה ברכב הרשום על שמו במשרד הרישוי.

טענה זו נתמכה בתצהירה של הגב' בן חמו, אשר צורף לבקשה והוגש לבית משפט השלום לתעבורה נצרת.

כעולה מן הבקשה, התיק נקבע לדיון ביום 12.9.2018 וטרם קויימה בו הקראה.

כיוון שהמבקש ובתו מתגוררים במרחק גיאוגרפי רב מבית משפט השלום לתעבורה נצרת עלית, וכיוון שבתו של המבקש מודה בביצוע העבירה בה הוא הואשם, דין הבקשה להתקבל.

הדיון בתיק זה ידרוש התייחסות לסעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], אשר קובע כי כאשר "נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה... זולת אם הוכיח מי נהג ברכב". המבקש יצטרך אפוא  לדאוג לכך שבתו הנ"ל תעיד להגנתו, אם כתב האישום הנוכחי לא יבוטל ובתו לא תועמד לדין במקומו.

הדיון בתיק יועבר על כן לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 11 באפריל 2018

עו"ד נועם קוריס כותב על תנאי סף באישור תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס כותב על תנאי סף באישור תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
תנאי סף ראשון: סעיף 8(א)(1) רישא לחוק – "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה"
יש לוודא שאכן התובע מייצג את הקבוצה בשמה הוא לפני בית המשפט. הבדיקה היא קפדנית האם זהו התובע הראוי והאם התביעה שומרת על זכות כל הנפגעים. בין היתר נבחנות האבחנות בין בעלי הזכות השונים והפגיעה הפוטנציאלית בהם – ביחס למועד האירוע והיקף הנזק. השלב הזה קריטי כי הוא משפיע על כימות הפיצויים.
די בכך שהשאלות העיקריות תהיינה משותפות לחברי הקבוצה (עניין שמש)
בית המשפט, במסגרת אישור התובענה כתובענה ייצוגית, מחליט ביחס לזהות התובעים.
תנאי סף שני: 8(א)(1) סיפא לאותו סעיף מגדיר תנאי סף נוסף לאישור תובענה ייצוגית: סיכוי התובענה להתקבל. ברגע שמפרסמים מודעה  בעיתונות על עוולה שכזו או אחרת שנעשתה בחברה, ישנו מרוץ מי יגיש את הבקשה לתובענה הייצוגית ראשון.  הבחינה הלכאורית איננה  צריכה הציב מחסום גבוה מידיי בפני תובעים ייצוגיים ולקחת בחשבון את פערי המידע בין הצדדים (צפוי מתכת עמק זבולון).
בד"כ אין תשתית ראייתית מלבד הידיעה בעיתונות, לכן גם הרבה פעמים מוגשת בקשה לתובענה ייצוגית לפי סעיף 198 לחוק החברות (גילוי מסמכים)- דרך המלך ועדיף!!! בפרשת וידר ביהמ"ש בוחן את המסמכים המבוקשים האם הם רלוונטיים לצורך הוכחת התובענה  החשש הוא לזליגת  סודות החברה ופגיעה בקניין הרוחני וכו' של החברה. ביהמ"ש יכול לבחון בעצמו את המסמכים, כאשר הם מקבלים אותם במעטפה סגורה, ומחליט האם הוא נותן לחשוף את המסמכים או את חלקם.
בשלב זה רף ההוכחה נמוך יותר אולם על ביהמ\,ש לוודא כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית (אוהד מלכה).
תנאי סף שלישידרך בירור התובענה היא בדרך של תובענה ייצוגית. למשל האם זה רלוונטי  לפלח בעל מניות מצומצם, יכולה התובענה להידחות  או לחילופין נצמצם הקבוצה לפילוח הזה.
כך, כאשר בעל מניות שזכאי לדיבידנד, לא נאפשר לו לייצג גם בעלי מניות שלא זכאים לדיבידנד. או בעל  אג"ח מסוג מסוים לגבי בעל אג"ח מסוג אחר שאינו רלוונטי.
תנאי סף רביעיייצוג בדרך הולמת.
הרשות לניירות ערך מממנת 6-7 תביעות בכל שנה.  כדאי תמיד לפנות אליהם לקבל חוות דעת, וככל שרשות ניירות ערך תתמוך בהגשת התובענה יש בכך סיוע רב.  הדבר יכול לחסוך את עלויות של ההליכים ובהם חוות דעת, תשלום אגרות ועוד.   הדבר גם עשוי להגביר את סיכויי התביעה.
ייצוג ע"י ארגון- עניין הצלחה- על מנת שארגון יהיה תובע יהא עליו להוכיח קושי לאתר תובע בעל עילת תביעה אישית. בד"כ לא יקבע על סילוקה על הסף של תביעה בשל אי עמידה בסעיף זה.
הקריטריונים שיש לבחון בעניין זה: 1. עילת תביעה לכאורה + 2. קושי לאתר תובע בעל עילת תביעה אישית+ 3. ארגון ראוי כשלעצמו.

מקום בו קיים אינטרס ציבורי בתביעה, הדבר יכול להביא להקלה מסוימת בתנאים הפרוצדוראלים להגשת תביעה ייצוגית.

זילברשץ- לא בכל מצב בו חברה נקלעת לקשיים כלכליים לאחר שגייסה הון מן הציבור באמצעות תשקיף מעיד הדבר על כדך שהתשקיף היה כוזב. על מנת לאזן עובר הנטל במצבים אלו לנתבעים ליתן הסבר להיווצרות הפער. על התובעים להצביע על נזק שנגרם להם משום שהיה בתשקיף פרט מטעה. אולם בעניין שמש נקבע כי אין המדובר בדרישה להסתמכות ישירה כי אז הדרישה איננה עולה בקנה אחד עם תכלית הסעיף להסדיר את פעילות שוק ההון ולהבטיח את הגינות המסחר. על כן די להוכיח כי ההסתמכות הייתה באופן עקיף.
מגן וקשת- אם הנזק נגרם לבעל מניות עקב ירידת ערך החברה ושווי מניותיה וכל בעלי המניות ניזוקים באותה מידה, לא קמה בד"כ לבעל המניות עילת תביעה אישית שכן זהו נזק משני המשקף את נזקי החברה. יש לפעול במסגרת תביעה נגזרת.
חריגים: נזק שנגרם כתוצאה מהפרת זכות חוזית, נזק שנגרם לקבוצה השונה מהנזק שנגרם לשאר, קיפוח המיעוט.
בעניין דרין גם קבע בדומה ביהמ"ש כי על אף שיכול להיות שבעקבות עסקה נפגע שווי ההחזקות שבידי בעלי מניות מן הציבור אך זה נזק משני. מדובר בפעולה עסקית של החברה אשר מצויה בלב  מיתחם שיקול הדעת. נקבע כי עילת קיפוח  עשויה לקום במקרה שבו מתקבלות בחברה החלטות או נעשות פעולות הפוגעות בזכויותיהם המקוריות של חלק מחבריה.
גרינפלד- כאשר מדובר בנזק של צניחת מחיר מניות החברה, גם אם יש הפרה ההפרה אינה מקנה עילת תביעה אישית שכן מדובר בירידת שווי מניות החברה ועל כן נזק החברה.
צאייג- ההלכה המנחה בעניין עילת תביעה נקבעה בפרשת מגן וקשת, עילת תביעה אישית תקום לבעל מניות מקום בו הוא סובל מנזק אישי בלתי תלוי בנזקה של החברה. הימצאותה של חברה בהליכי חדלות פירעון על פי הלכת גרינפלד אינה מהווה נסיבה המצויה בגדר החריגים להלכה.
על כן לא קמה עילת תביעה אישית כנגד רוה"ח המבקר של הבנק בגין רשלנות נטענת בכספי הבנק.
אלסינט-קיפוח בעלי מניות- הימנעות מחלוקת דיבידנד בחברה מרוויחה אינה טענה שבכוחה לבסס עילת תביעה בגין קיפוח. ואולם בהצטרפה לגורמים נוספים בעלי משקל משמעותי יכולה להוביל למסקנת קיפוח.ביהמ"ש קובע על צירוף ב"כ מייצג בעל ניסיון.

אנליסט- הסכמי פשרה- נדחה ערעור לעניין הסכום שישולם לתובעת ייצוגית במסגרת הסכם פשרה. הסמכות לפסוק לתובע פיצוי מיוחד מהווה חריג לעקרון היסוד בפיצויין של השבת המצב לקדמותו- התכלית הינה לתמרץ תובעים פוטנציאליים בשל הסיכון שנלקח על ידם.

האמור אינו מהווה יעוץ משפטי